שיטה יפנית לסידור הבית הישראלי

מה הקשר בין סושי וחומוס ?

כשמדברים על שיטת קון מארי ברצינות הראויה, חשוב להאיר את הזרקור על ההקשר התרבותי שלתוכה היא נולדה. אי אפשר לדבר על שיטת קון מארי ולא להתייחס לתרבות ממנה היא הגיעה. התרבות היפנית.
אחת מהתרבויות המרתקות והמרגשות ביותר על הגלובוס.
תמיד תהיתי איך מחברים בין סושי לחומוס? עולמות כל כך שונים ומנוגדים. בכל אחד מהעולמות יש המון יופי ושמחה ועדיין קשה למצוא מכנה משותף ביניהם.
השיטה היפנית לסידור וארגון הבית, השפיעה רבות על המערב, וגם בישראל תוך כמה שנים היא הפכה להיות מאוד פופולרית. כל ערוץ חדשות כמעט עשה על השיטה כתבה, כל עיתון אפשרי כמעט דיבר עליה ומארי קונדו בן לילה הפכה לאחת מהנשים הכי משפיעות של המאה החולפת. הגורו של סידור הבית והשיטה הגאונית שהגתה, ליטרלי כבשו את העולם.
משום מה, ועל אף הפופלריות שלה, הישראלים לא מצליחים להשלים את תהליך סידור כל חפצי הבית שברשותם.
רובם מתחילים נרגשים, קונים את הספר, בקושי מצליחים לסיים אותו, למרות שהוא מאוד קליל, מתחילים את הקטגוריה הראשונה אולי השניה בלחץ וזהו, נעצרים.
כמות האנשים שהכרתי שמתקשים לסיים את תהליך הקון מארי בשלמותו היא כה גבוהה שזה גרם לי להתחיל לחשוב על זה שיש כמה נעלמים במשוואה שמרגישים לי חסרים. התחלתי לתהות על קנקנה של סטטיסטיקה נמוכה זו.

אחרי לא מעט מחשבה על הנושא נפל האסימון. הבדלי התרבויות ביננו לבין היפנים הם כה מהותיים שככל שהגדלתי את הזום בהקשר של הסדר והאירגון, נדהמתי לגלות עד כמה.
בתור יועצת קון מארי מוסמכת, שנסעה לסמינר של קון מארי בלוס אנג'לס ופגשה את האישה פנים מול פנים, אני יכולה להבטיח לכם שכן, היא המציאה את השיטה הכי טובה לסידור וארגון הבית, לצד זה, יכול והיו לה את כל התנאים שאולי לישראלים לא היו ואולי גם לא יהיו. 

אז כמה מההבדלים התרבותיים ביננו לבין היפנים בהקשר של סידור וארגון ? 

תפקיד הבית - הבית היפני הוא בית מודולרי ללא ייעוד קבוע לכל חדר. אתם מסוגלים בכלל  לדמיין את זה ? מרחב מגורים גדול שמשתנה בהתאם לצרכים של הבית? איפה קירות הגבס והממ"ד ?  איפה התוכניות של הדירה עם המעצב שמגדירות בצורה כל כך ברורה ואדריכלית איפה תמיד יהיה ממוקם הסלון ואיזה חדר שייך למי.
בבית יפני מסורתי היו מסתפקים ב- shoji ו-fusuma - דלתות הזזה עשויות עץ או נייר המתפקדות כמחיצות בין חללי הבית. ומה שמאפשר את כל התנועה הזו היא ה-Oshiire - ארון עצום בגודלו שמטרתו לאחסן כמעט הכל לבני הבית. כן, אפילו ריהוט.אצל היפנים הריהוט מתוכנן יחסית קטן ונמוך על מנת שיהיה קל להזיז אותו ממקום למקום. המקבילה הישראלית שלנו ל-Oshiire זה המחסן, אבל הוא לעולם לא יהיה במרכז הבית והוא חדר שאצל מרבית מהישראלים לא מצליח למלא אחר תפקידו. הוא הופך במהרה להיות חדר שממש מפחדים להיכנס אליו. ואולי כל החלוקה הלא מוגדרת הזו קשורה לביטוי היפני

'דרו קואי ווטאהרו', שפירושו להיות שווה בין שווים, בחברה היפנית אין 'מה אני רוצה', 'מה אני צריכה'. את מוותרת כדי להתאים את עצמך למען הכלל. היפני הרי לעולם לא יכרות עץ בשביל לבנות עליו בית, הוא יבנה את כל הבית מסביב לעץ ואולי זה בדיוק לב העיניין. הענווה מול כוחו של הטבע והיקום.
אצל היפנים הבית יכול לשנות תפיסה ולהפוך להיות קרקע פוריה גם לדברים קצת פחות נעימים כמו הפרעות אישיות כמו ההיקיקומורי – נערים שמבודדים את עצמם בביתם מרצון עקב לחצים פסיכולוגיים וחברתיים שמוטלים עליהם. נכון להיום יש מעל מיליון נערים ביפן שלא יוצאים מהבית. 

אמצעי התקשורת - מארי קונדו הוגת שיטת קון מארי מספרת שכשהייתה ילדה היא נחשפת למגזינים רבים של סידור וארגון הבית, מציאות ממש לא מוכרת בנוף הישראלי. מעולם לא נתקלתי במגזין שכל כולו מוקדש לסידור וארגון הבית בארץ כשהייתי ילדה (ומארי ואני באותו גיל), אבל אצל היפנים אתם תמצאו לא מעט כאלה. המסקנה? אמצעי התקשורת לא מקדמים מספיק תוכן על סידור וארגון ושמים את הדגש בעיקר על עיצוב ואוכל. בשנים האחרונות חלה התעוררות של הנושא וטוב שכך אבל אנחנו מדברים על יפן של שנות ה-80. 

החינוך - סידור וארגון בארץ נופל בעיקר על ההורים ומסגרות החינוך. אבל נחשו מה ? בישראל לא מלמדים איך לסדר ולארגן. ואיך נראה לכם זה עובד אצל היפנים ? אצלם כבר בכיתה א' יש שיעור שכל מהותו הוא ללמוד איך לסדר ולהחזיר דברים למקום, ומה ההבדל בין החומרים השונים. מסגרות החינוך היפניות מורידות מההורים את הצורך ללמד את ילדיהם את כישורי החיים האלה. 

גם אצל הסטודנטים יש מחויבות  לסדר לנקות ולארגן זה נקרא אוסוג'י – זה עוזר לסטודנטים לכבד ולעזור והם לוקחים את זה ברצינות. 

תפיסת הניקיון והסדר - עבור היפנים מי שדואג לבית נקי ומסודר יהיה לו מזל בחיים. ובישראל לא ממש מקשרים ניקיון ומזל יחד. עבור הישראלי הממוצע הקשר בין הבית המבולגן והמלוכלך שלו לבין ההישגים שלו הוא מקרי לחלוטין. אז אצל היפנים הניקיון הוא ערך עליון. הניקיון אצל היפני הממוצע זאת פעולה שקשורה לטיפוח התודעה, ולא רק להסרת הלכלוך.
 

אז למה כל כך חשוב לעשות התאמה בין הבית היפני לבית הישראלי ?

כי אין קופסא אחת שמתאימה לכולם ! וזה שמארי קונדו ממליצה לסדר הכל בפעם אחת זה אחלה אבל אחרי שנים של ליווי לקוחות של סידור וארגון מתנצלת לבשר לכם אבל לא נולד הבית שאפשר לסיים לסדר ולארגן את כולו (ברצינות הראויה) בפעם אחת.
חשוב להכיר בהבדלים התרבותיים שיש בין יפן לישראל וכל דבר שיש בו פער כל כך גדול חייב גשר, תמיכה בשביל לעבור בהצלחה ובשביל שיצליח באמת. שיטת קון מארי היא שיטה עם כללים ברורים אבל אם הניירת שלי באיחור לרואה החשבון, אני אאלץ לכופף את החוקים ולתעדף, למה ? כי אני ישראלית. ועל אף שעקרונות השיטה הם אוניברסליים והיישום תמיד יהיה לוקלי.

אם תשאלו אותי השאלה החשובה יותר היא האם השלמתי את הקטגוריה במלואה ולא באיזה סדר עשיתי איזו קטגוריה.

שיטת קון מארי היא הרבה מעבר לקיפולים אוריגמיים או קופסאות, השיטה היא כלי לגיטימי בתהליך קבלת החלטות שלנו בחיים. היא בראש וראשונה פילוסופיית חיים שמטרתה ללמד את הגוף ואת הנפש שלנו לחיות באושר ובמרחב שמאפשר לך את החיים שתמיד ביקשת לעצמך.
אחת מהסיבות שפיתחתי את הקורס "קון מארי בבית הישראלי" הייתה כי רציתי שכל אחד יצליח ליישם את שיטת קון מארי בבית שלו ובקצב שלו. 

רציתי להגיע לכל בית בישראל ורציתי לבנות גשר בין יפן לישראל וברוב המוחץ של המקרים גם הצלחתי.

כללי הזהב לסידור וארגון עם ילדים

איך לסדר את הבית לפי שיטת קון מארי